מתנה לחג | נילי לנדסמן

Untitled-1

הלכתי לקנות מתנה לחג לחמותי האהובה נעמי. כמה נעם ישנו בקניית מתנה לאשה שהיתה תמיד נדיבה איתך. בבקרים של ימי רביעי אני הולכת לפעמים ללמד יוגה את הכתה של חמותי במרכז ללימודי מבוגרים. בין שולחנות וכיסאות אנחנו מתמתחות. שלא בפניהן אני מכנה אותן – הבנות. הן מגלות פתיחות רבה למדיטציה ולמנטרות בסנסקריט. אחת מהן, שמה אסתר והיא שמחה כמו שיכולה רק מי שבגבוהים, אמרה לנו בשיעור האחרון – אתן רות ונעמי. וצדקה הצדקת.

כי נעמי ואני יכולנו לכל המשברים המפרידים, גירושין וזיווגים עם בני זוג חדשים ומרחק גיאוגרפי והפוביה הטכנולוגית. נשארנו ביחד, בקשר הדוק.

כשקניתי את המתנה לחג לחמותי, חשבתי על החסד. זה שהיה בינינו עוד כשהייתי צעירונת חילונית אקס קיבוצניקית – זרה ומוזרה למנהגי המשפחה הקיבוץ-דתית שאליה הצטרפתי. איך הבינה ללבי כשהייתי בסוף הריון בליל סדר ורציתי לבכות מרוב שלא יכולתי עוד לשבת והראתה לי חמלה כשלא ידעתי את נפשי מאימה כשמסרתי את תינוקי לברית המילה. ולא שפטה אותי לחומרה כאשר הפרתי את נדרי החתונה שבה עמדנו שתינו מתחת לחופה. איזו אשה. ועוד כזאת שמתפעלת ממך כאילו את המתנה.

Untitled-2

ידעתי בדיוק מה אקנה לחמותי. מה שהייתי קונה לעצמי. משהו שתלבשי בבית, כבת מלך אשר בינה לבינה. ולהלן סדר הפריטים: מכנסי-טייץ מסריג דקיק שבדקיק, חולצת סמי טוניקה צחורה שתגרום לכל חצאית דוסית לצחק (וכמובן תצטוות היטב עם הטייץ הרפוי) ואת הסריג בצבע החריג, שאחרי שראיתיו לא יכולתי להפסיק לחשוב עליו. סט מלכותי שאני מקווה שיהלום לה – אף שאין ספק בלבי.

חג שמח, סבתא נעמי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *